נבטוטים

מאז ומעולם זה ריגש אותי.. ההנאה בהתבוננות על ההתפתחות, הגדילה. ההתרגשות מהפיכתו של דומם לצומח, מיבש לחי.

לראות את הקטניות והעדשים במזווה יבשים (יכולים לשבת שם שנים),

ואז פתאום עם קצת מים ותשומת לב מתעוררים לחיים (כמעט כמו אנשים).

אז גם היום, ההתרגשות עדיין קיימת :) הפשטות שבטבע מפליאה..הרבה מאתנו חוו את זה בתור ילדים.

אז מה צריך לעשות כדי לחוות את החוויה הזו בעצמנו? לאפשר לילדים לחוות את התהליך? תהליך לא ארוך במיוחד. רק להקדיש לזה מעט זמן.. 5-10 דק' ביום למשך יום או 3 ימים.

ולמה בכלל לעשות את זה?

הערכים התזונתיים משתבחים ואנחנו נהנים משילוב של חלבון וחיים בתזונה שלנו.

משך הבישול מתקצר, וחלקם ניתן לנשנש פשוט ככה..

יאללה לעבודה:

לוקחים קטניות למתחילים מומלץ להתחיל עם מאש/ עדשים ירוקות/שחורות/מנומרות.

תמיד צריך קודם כל להשרות במים (כמות המים צריכה להיות כפולה).

משך ההשרייה וההנבטה תלוי במה אנחנו מנביטים ולכן מצורפת בהמשך טבלה מתאימה.

לאחר מכן מעבירים למסננת עם קערה מתחת או מנבטה וצריך "להשקות" פעם עד 3 פעמיים ביום.

רצוי להתחיל בתהליך עם העדשים ורק לאחר מכן לעבור לקטניות.

בחודשי הקיץ החמים חשוב לשטוף לעיתים תכופות יותר ולהחליף את המים כדי שלא יסריח.

לרוב מספיק נבטוט-נבט קטנטן כדי להינות מהיתרונות.

איך מאחסנים?

אם יצאה לכם כמות גדולה משאתם צריכים תשאירו חלק בקופסא אטומה במקרר/ שקית זיפ-לוק, מהלחות שנוצרת הם ממשיכים לגדול מעט (במקרר נשמר למשך כמה ימים). את היתר אפשר להעביר לשקית זיפ-לוק ולשמור במקפיא תמיד כיף שיש משהו במקפיא למרק עשיר או תבשיל (במקפיא נשמר למשך כמה חודשים).

טיפ: להקלה על תהליך עיכול הקטניות (הפחתת תופעות הגזים) ניתן להוסיף למי הבישול פיסת אצת קומבו או תבלינים סופחי גזים: זרעי שומר, קימל, כמון. למי ההשרייה אפשר להשתמש בפיסת זנגביל (ג'ינג'ר) טרי.

טבלת הנבטה: